השאלון עם שרון גפן / מאת: סיני גז

מאת השאלון • 11 בדצמ, 2008 • קטגוריות: אינטרנט, בלוגרים, השאלון, שאלונים נוספים

"הייתי בת ארבע וחצי, וחזרתי מהגן. אבא שלי חיכה למטה, חיבק אותי ואמר שאמא נפטרה מסרטן"

– מה את עושה בימים אלה?
מחפשת עבודה (יש למישהו הצעות?), מלקטת פרויקטים בתחום הווב, וקוראת לזה "פרילאנס" כי זה יותר סימפטי מלהגיד "מובטלת". ובעיקר מתבאסת שלא נרשמתי לדוקטורט לפני שנה כמו שהתכוונתי כי זה היה עושה את החיים מעניינים בהרבה (ואז הייתי יכולה להגיד שאני "דוקטורנטית", שזה בכלל נשמע ממש מכובד).

– מהו האירוע שהשפיע עלייך יותר מכל?
הייתי בת ארבע וחצי, וחזרתי מהגן. אבא שלי חיכה למטה, חיבק אותי ואמר שאמא נפטרה מסרטן.
מאז ועד עכשיו, ולמרות שחלפו כל השנים האלה, אני עדיין מרגישה שמשהו היה חסר לי, ותוהה לפעמים עד כמה שונים היו יכולים להיות חיי אלמלא אותו אירוע מכונן.

– מה מעורר בך השראה?
אנשים, והדברים המדהימים שהם מסוגלים ליצור ולעשות.

– מהו הצליל האהוב עלייך?
אנשים שצוחקים. איתי, לא עליי. רצוי כמובן שזה יקרה בגלל שאמרתי משהו שהיה מצחיק בכוונה, ולא יצא ככה סתם (למרות שגם זה קורה, ואני בסדר עם זה בד"כ).

– מהי היצירה הראשונה שלך?
אי שם בגן חובה או בכיתה א' ציירתי את מה שהיה לדעתי יצירת המופת הגדולה ביותר של כל הזמנים. משהו שבמוחי הצעיר, נדמה היה כאילו שהוא לפחות פוטו-ריאליזם בצבעי גואש (היו שם עצים, לדעתי גם נחל וכמה הרים מפוארים). באופן מצער, התמונה הושמדה ככל הנראה עוד בטרם הגיעה איתי הביתה, ולא הצלחתי לשחזר את ההישג האמנותי המפואר. ומכאן שהיצירה הראשונה שלי תמיד תהיה מקושרת אצלי בראש עם הכשלון האמנותי הראשון שלי.

– מהי התמונה שהשפיעה עלייך יותר מכל?
"טירת הפירנאים" של רנה מאגריט. מילא המצב הלא-אפשרי מבחינה פיזיקאלית שהתמונה הזו מתארת, אבל יש כאן גם שבריריות מוזרה של קיום באופן שמנוגד תמידית להגיון ולחוקי הטבע, וזה לא מפחיד. למרות שזה חייב להפחיד. כשראיתי את התמונה המקורית במוזיאון ישראל ולא רק בתמונות, התחלתי לתהות כמה מסובך זה לשדוד מוזיאון. בסוף הסתפקתי בפוסטר מחנות המוזיאון.

– אם היית קוראת מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא?
לקרוא מחשבות של אנשים זה קצת יותר מדי אחריות לדעתי. הייתי מסתפקת בפענוח כוונות של אנשים (ולאו דווקא במישור הרומנטי). אני מסוגלת להיות הכי נעל בעולם לפעמים בכל הנוגע לשאלה "טוב, אז מה בעצם הם רוצים ממני? מה הפונקציה שאני ממלאת עבורם בחיים?" לא ייתכן שהם סתם מחבבים אותי.

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר?
נראה לי שהאפוקליפסה (ההיא האמיתית עם חרון אפו של האל וארבעת הפרשים) יכולה להיות מעניינת, אבל רק לאיזה דקה-שתיים. פשוט כי בתור אגנוסטית, אני חושבת שזה יפתור לי כל מיני בעיות באמונה, ואולי גם יענה לכל מיני דילמות ותהיות בתחום המוסר.

– מהו האלבום או השיר שהשפיע עלייך יותר מכל?
"Suzanne" של לאונרד כהן, שהוא אפילו לא השיר האהוב עליי, אבל הוא פשוט עושה לי את זה כל פעם מחדש. כי הוא כל כך קטן וכל כך ענק בו זמנית.

– מהו המאכל האהוב עלייך?
שוקולד זה נדוש וקלישאי.
אז כבד בפורמטים השונים: שיפודי כבד, כבד ביין עם פירה, סלט כבד קצוץ (אבל לא "חצילים בטעם כבד" שזו תועבה). אם יכריחו אותי להפסיק לאכול מחר בשר, יהיה בסדר כל עוד ירשו לי לאכול כבד.

– עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו?
כמו שאמרו חכמינו: Beggars can't be choosers. כרגע אני אשמח בעיקר למצוא עבודה. ולא משנה עם מי. העיקר שתהיה מעניינת. (ותודה לכלכלה הגלובלית המתמוטטת שהביאתני עד הלום).

– מהם אתרי האינטרנט והבלוגים (מלבד אלה שאת שותפה בהם) האהובים עלייך?
האתר האהוב עליי הוא גוגל רידר , כי הוא חוסך לי את הצורך לאהוב אתרי אינטרנט אחרים.
אבל אם כבר, אז ראוי להזכיר את Hello Kitty Hell, כי אני מוקסמת ומפוחדת בו זמנית מהתופעה החברתית/צרכנית הקרויה "הלו קיטי" ומיכולתה של חתולה חסרת-פה לכבוש את היקום המוכר ולהפוך למותג גלובלי וחסר משמעות , והבלוג המוקדש לגיהנום החתולי הוורדרד והשיווקי הזה מפחיד ומצחיק אותי באופן שוטף.

– איזה משפט שינה את חייך?
"היי" תמיד משנה משהו. גם "ביי".

– מה מוציא אותך מדעתך?
אנשים שפשוט לא מבינים את הפואנטה, לא קולטים שייתכן שהם טועים ושמישהו אחר צודק, ומתעקשים ויהי מה. כמות הפעמים שאני והפה הגדול שלי הסתבכנו בגלל זה היא מונומנטלית.

– מה מצחיק אותך?
כמעט הכל. אנשים נוטים שלא לקחת אותי ברצינות בגלל זה. ועל כך אבא שלי נוטה לומר בצער "Simple minds are easily amused". אני מניחה שהוא צודק, כי התחכום ממני והלאה חצי מהזמן ממילא.

– מה מביך אותך?
אני בעיקר מביכה את עצמי. לא ממש צריכה עזרה שם.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית?
מבחינה דרוויניסטית, אני מניחה שהתשובה כאן היא ניסיוני הכושל בעליל לעקוף שלולית בוץ גדולה בכביש על גבי קטנוע מבלי להסתכל טוב לצדדים. דבר שהביא אותי ליפול לתוך אותה השלולית בדיוק, ואפילו לשבור את הכתף, לאחר שבדרך גם נפגשתי עם מכונית, וכמעט פגשתי גם אוטובוס.

– איך היית משפרת את העולם?
העולם דווקא אחלה. זה האנשים שעושים בעיות לפעמים.

– מהי החולשה הכי גדולה שלך?
סיגריות. סיגריות. סיגריות. אתמול בצהריים בדיוק החלטתי שוב שאולי מפסיקים. בינתיים זה עובד. אני נותנת לזה מקסימום עוד יומיים.

– איפה תהיי עוד 10 שנים?
בשאיפה, לא מתה מסרטן הריאות, ועם תואר דוקטור ליד השם (בהנחה שאזכור להירשם ללימודים מתישהו)

– נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה.
– את באמת מדכאת כמו שיוצא מהתשובות שלך לשאלון הזה?
– לא ממש.

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה?
לכולם.
זו דווקא היתה חוויה רפלקסיבית מעניינת מהרגע בו החלטתי שאני עונה לזה ברצינות ובכנות, ובלי כל מיני דאחקות שנונות לכאורה..

אסוציאציות

-אהבה
מחפשת
-אלוהים
הא?
-מוות
ככה זה
-כתיבה
למדתי לכתוב, המשכתי.
-טלויזיה
אני מתה להיפטר ממנה
-משפחה
בסביבה
-ישראל
מקום
-פוליטיקה
אקספיזם
-אושר
מחפשת
-סקס, סמים ורוקנ'רול
קלישאה
-ילדות
חלפה מהר מדי
-עבודה
מחפשת
-אינטרנט
מוערך יתר על המידה.
-טראפיק
מוערך יתר על המידה
-דברים קטנים
לא מוערכים מספיק, כי הם עושים את העולם מעניין
-שרון גפן
מוערכת יתר על המידה (וגם יש עוד 7 כמוה בפייסבוק)

שרון גפן היא מעצבת אתרי אינטרנט ובלוגרית. מפעילה את הבלוג "דברים קטנים". שכחתי משהו ? מרגישים שיש לכם עוד שאלות ? אתם מוזמנים להשאיר שאלות נוספות בתגובות שלכם (ברוח השאלון הפתוח)