השאלון The Questionnaire

– מה את עושה בימים אלה ?
קצת מזה וקצת מההוא. כותבת ל"רייטינג", כותבת בבלוג שלי "שופונים בשחקים", כותבת סיפור רעוע שאני מנסה להקים על הרגליים כדי שיהיה בר-דפוס. כשנמאס לי לכתוב אני עוברת לאגף החזותי ואז אני מציירת קומיקסים לגיליון "ארמדיל" חדש שעולה לאוויר ואיורים לכל מיני פרויקטים. כשנמאס לי מציור אני חוזרת לכתיבה. אני חייבת למצוא תחום שלישי.

– מהו האירוע שהשפיע עלייך יותר מכל?
קשה לי לחשוב על אירוע מכונן אחד. אבל אם יכולתי לעטוף את כל חוויית לימודי האמנות שלי במדרשה לאריזה קטנטנה ולקרוא לה "אירוע", הייתי נותנת אותה בתור תשובה. פשוט עף לי המוח כשלמדתי שם ועד היום הוא מפזז ברחבי הגלובוס.

– מה מעורר בך השראה ?
לשכב במיטה שלי בצהרי שבת ארוכה שלא נגמרת, להשתגע משעמום ואז בנקודה מסוימת לחטוף זרם של היפראקטיביות כפוי ולהתמלא בסערה פתאומית של יצירה. לשכוח הכול במוצ"ש.

– מהו הצליל האהוב עלייך ?
זה קצת בנאלי, אבל: שקט. כשגרים עם שלושה שותפים במרכז תל אביב זה גם הצליל הכי נדיר.

– אם היית קוראת מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
של כל מי שאני מדברת איתו באותו רגע ושחושב שאני בסדר גמור.

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
כל תקופה שיש בה דיאט קולה.

– עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
אין מישהו שאני משתוקקת לעבוד איתו. קשה לי לעבוד מחוץ לראש שלי ולשתף פעולה עם מוחות יצירתיים אחרים. אבל כן הייתי רוצה לעבד לקומיקס סיפורים של קפקא, כמו שרוברט קראמב עשה, כי אלה חומרים נהדרים לעבוד איתם ויזואלית.

– מה מוציא אותך מדעתך ?
כל ואריאציה של פלישה למרחב שלי, אני מניחה. אנשים שנטפלים אליי, אנשים שנוגעים לי בדברים, אנשים שמרעישים סביבי, אני פשוט הופכת לדודה חמורת-סבר במקרה כזה. אני לא סובלת כשהעולם מתקרב יותר מדי. וגם לחטוף מכה במצח מדלת של ארון בדיוק כשאני ממהרת, זה מוציא אותי מדעתי.

– מה מצחיק אותך ?
בדרך כלל הומור מז'אנר המבריק/אינפנטילי, כמו של סטיבן רייט ומיץ' הדברג, או עוזי ווייל כאן במולדת.

– מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
לאחר צנזורה קלה, הדבר השני המטורף ביותר שעשיתי היה לנסוע לאוסטרליה מתוך גחמה. וזה נכנס בקלות גם לקטגוריית "הדבר המופלא ביותר שעשיתי". בסופו של דבר יצא מתוך המסע המטורף והמופלא הזה גם הספר שלי, שאני אוהבת מאוד, אז הכול הסתדר לטובה.

– מה מביך אותך ?
שאלונים כאלה, כי הם דורשים רטרוספקטיבה מאוד ארוכה ותוצרים מאוד קצרים, ואני מתבלבלת.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
אני עושה כל הזמן דברים מטופשים קטנים. ואז אני עושה את עצמי כאילו זה היה בכוונה ומשתדלת להיראות חמודה.

– איך היית משפרת את העולם ?
את העולם כולו? לו ידעתי איך עושים זאת הייתי משפרת אותו מזמן ומזנון סנדוויצ'ים ענקי היה נוחת במרכז אפריקה.

– לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
הייתי מביעה משאלה אחת שתמיד אהיה מאושרת, ושומרת את השתיים האחרות למקרה שאתחרט.

– מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
אני לחוצה מדי ומלחיצה את עצמי. ואני גם עלולה להיות מאוד אנטיפתית כשניגשים אליי בזמן הלא-נכון, ואנשים נפגעים מזה. הגיע הזמן לומר לכולם: זה לא אתם, זה אני, חזרו אליי מאוחר יותר, והשתדלו להיות פחות קרציות.

– איפה תהיי עוד 10 שנים ?
קשה לי לתאר לעצמי עתיד כה רחוק כשאני עדיין לא יודעת מה אעשה השנה. אני תמיד מפתיעה את עצמי. אני חושבת שמה שהכי יפתיע אותי זה לדעת שבעוד 10 שנים אני אהיה נשואה. זה קונספט שממש קשה לי לתפוס.

– נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה.
כמה אחוזים מתוך היצירה שלך הם מתוך רצון ליצור משהו משמעותי, וכמה הם מתוך רצון ילדותי למצוא חן?
– אין לי מושג.

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
ארנב. כי זה תמיד מצחיק לראות ארנב מקליד תשובות לשאלונים.

אסוציאציות

-אהבה
עדיין רגש ספרותי מדי בשבילי.
-אלוהים
חבר פרטי.
-מוות
חוסר שליטה מוחלט.
-כתיבה
טורח, סיפוק.
-דת
מינוח פורמלי מדי.
–טלוויזיה
עיסוק לשעות הפנאי.
-משפחה
הבסיס.
–פוליטיקה
אבודה בתוכה.
-עבודה
משתדלת להמיר במילה "תחביב".
-סקס, סמים ורוקנ'רול
הרפתקאות של אחרים.
-ילדות
סנטימנטלי מדי, אך חיוני.
-אמנות
ניסיון לתקשר עם האנושות מתוך בדידות.
–אושר
רעש לבן.
-אינטרנט
כלי מצוין, אבל ממכר.
-רייטינג
העיתון הכי כיפי.
–קומיקס
המילים מתקרבות.
-רחלי רוטנר
צריכה עוד לגדול.

רחלי רוטנר היא סופרת, מאיירת ובלוגרית. כתבה את הספר "הצד האחר של העולם", מפעילה את הבלוג "שופונים בשחקים" ומפרסמת קומיקסים בארמדיל. היא עושה עוד כמה דברים. תקראו למעלה.