השאלון The Questionnaire

– מה את עושה בימים אלה ?
פייסבוק ומייספייס. אבל ברצינות, קורסת בשמחה תחת פרויקטים אחדים: מסיימת את האלבום הכפול שלי שהתחלתי להקליט לפני כשלוש שנים ושני אלבומים, מתחילה להתארגן על האלבום הבא שלי בעברית (לאט לאט), כותבת רומן, וממשיכה להופיע פסנתר-טרומבון.

– מהו האירוע התרבותי שהשפיע עלייך יותר מכל?
רודולוף נורייב בערוב ימיו רוקד את אגם הברבורים, לייב, בלינקולן סנטר, באמצע שנות השמונים בניו יורק. הוא היה גיבור נעוריי, וזו הייתה הגשמה של חלום בלתי אפשרי מבחינתי. הוא היה בן 50, מותש, וחולה מאוד, ובכל זאת הבערה הפנימית של אמן במעופו, הצליחה לסחוף אותי אל אחת החוויות (האמנותיות) המכוננות של חיי. זה צרב בי זיכרון של ריגוש שאני כל הזמן מתגעגעת ומכוונת אליו, ומעט מאוד מצליחה להגיע. אחרי ההופעה פגשתי אותו לדקות אחדות מאחורי הקלעים, והוא היה כחוש וחלש וקטן כל כך, אבל יפה כמו שד. ואז גם הבנתי, לראשונה לדעתי, איך החיים נראים אחרי שהאמנות נגמרת מהם. בגלל האף היפה שלו, גם פיתחתי תיאוריה על הפיסיולוגיה של האמן, ומצאתי תואם בין תווי גוף מסוימים לאישיות האמנותית שלו. הייתי מאבחנת אישיויות של יוצרים ומנתחת יצירות על פי צורה מסוימת של אף, מבנה עצמות לחיים, מבנה אצבעות, וסוג הרווח בשיניים הקדמיות של האמן. אגב, התיאוריה טרם הופרכה.

– מהו השיר הראשון שכתבת?
יש לי גרסאות סותרות לעניין. אבל נדמה לי שזה "לך לישון". שיר בעברית דווקא. לא התכוונתי לכתוב. שיחקתי קצת על הפסנתר, בחשאי, שלא ישמעו, אפילו מעצמי התביישתי, וחבר טוב שבא לבקר, תפס אותי בקלקלתי ועוד התמהמה מעבר לדלת כדי להקשיב לי מנגנת, ואז נכנס ושלף אקראית את אחד מהטקסטים הרבים, אגב, שנערמו אצלי במטבח (כל החיים כתבתי טקסטים, באנגלית ועברית, שלא יועדו למוסיקה בכלל), ותקע לי אותו מול העיניים, על הפסנתר. להפתעתי הרבה יצא שיר. והוא כנראה ייכנס לאלבום הבא שלי בעברית.

– מה מדליק אותך מבחינה יצירתית ?
עד לפני 4 שנים חשבתי שאני יודעת. היו לי תשובות נחרצות. אבל היום ממש אין לי מושג. מקריאת השירים שלי, אני רואה שאלה בעיקר שיחות שאני מנהלת עם עצמי על החיים, בעיקר בעניינים בהם יש לי ויכוח גדול עם עצמי, או עם החיים. שיחות שאין לי חשק לנהל עם אף אחד אחר. למרות שהייתי רוצה שכמה שיותר אנשים יאזינו להם.

– מהו הצליל האהוב עלייך ?
עניין של מצב רוח, אבל כשמושיק עפיה אמר שלשלומי שבן יש קול כמו של המנוע של האוטו שלו, הוא הגדיר מחדש את האסתטיקה של הסאונד, ומאז התחלתי להקשיב למנועים.

– מהי התמונה שהשפיעה עלייך יותר מכל?
צילום של דניאל קרמר מ 64, שחור לבן, שבו ג'ון באאז מחבקת ומניפה את בוב דילן באוויר, והרגליים שלו נשמטות מהקרקע, אחרי הופעה, שבה ארחה את דילן. באאז הייתה אז כוכבת גדולה ממנו, ודילן מוסיקאי מתחיל ומבטיח. מה שקורע לב ביופיו בתמונה הזאת, זה שבאותו רגע מטורף, שבו באאז לוחצת אליה את דילן, ומניפה אותו באוויר, הם נראים כל כך מאושרים, ויפים ומאוהבים, ואף אחד מהם לא יכול היה לדעת שמעכשיו כל התמונה הולכת להשתנות. ההופעה הזאת הייתה נקודת מפנה בקריירה של דילן, שאחריה החלה הקריירה של באאז לדעוך בהתמדה, וזו של דילן נסקה בסערה. היופי התהומי של התמונה הזאת מזכיר לי את חוקי הטבע האכזריים של השואו-ביז:
אין שני כוכבים שווים ברקיע, אם האחד הוא השמש, האחר הוא תמיד הירח. זה מדאורייתא

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
הייתי שמחה ללכת קצת עם ישו על המים. בתנאי שהוא חתיך כמו בסרטים. בעצם, עם דוד המלך, שזה אותה שושלת משפחתית. כן, בעצם, לגמרי דוד.

– מהו האלבום או השיר שהשפיע עלייך יותר מכל ?
אחד האלבומים המרכזיים שהשפיעו עליי היה "אימג'ן", אלבום הסולו השני של ג'ון לנון. למרות שבזכרוני מחוברים אליו גם כמה שירים מאלבום הסולו הראשון שלו, כך שהפלייליסט הקדום הצרוב לי תחת השם לנון מכיל גם את MOTHER, HOLD ON, MY MUMMY'S DEAD, GOD, WORKING CLASS HERO.
אני רואה שכבר עשיתי ממנו דאבל-אלבום, כנטיותיי בקודש.

– עם איזה אמן (חי/מת) היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
אני לא יכולה להסביר את זה בקלות, אבל עם אביב גפן. הייתי רוצה לקחת אותו למקום טיפה אחר מהסאונד האחרון שלו. ואם לא אביב, אז G. LOVE & the SPECIAL SAUCE בגלל הסאונד הפילדלפוני המיוחד שלהם שלקח אותי ממבט ראשון, וכשאתה מפרק אותו לרגע, אתה מוצא מבטא משגע, מילים יפהפיות, פלואו עצבני, סאונד תופים יחודי, וגרוב מתוק וטוב. בעיקר הייתי רוצה להופיע איתם לייב. גם עם דייב מת'יוס. או קי, טוב, גם קווסט-לאב, המתופף של ה ROOTS, פשוט כי הרבה זמן אני כבר מחפשת מתופף ולא מוצאת.

– מה מוציא אותך מדעתך ?
זייפנות רגשית. חצאי אמיתות. איטיות. התאבנות הרוח החופשית.

– מה מצחיק אותך ?
יוּ לורי. יש לו כמה קטעים מטורפים בעברו, שירים שכתב, ביצועים פסיכיים ממש, מולטי טאלנט חסר מנוחה. אני מזדהה עם התזזית שלו. בגלל המלצה שלו, אני קוראת לראשונה בחיי את פי.ג'י וודהאוס. גם ד"ר כץ מצחיק אותי. וכמובן, שרה סילברמן.

– מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
אמונה זה דבר מטורף בעיניי. למשל, אני מאמינה באמונה שלמה שאעשה ים כסף ממוסיקה, ואפילו המציאות לא מצליחה להניע אותי מאמונתי.

– מה מביך אותך ?
הכול מביך אותי. כל מה שנתפס כחינני בצעירותי, עלול להפוך למביך בגילי. אני מניחה, אם כך, שהגיל שלי הוא הדבר שהכי מביך אותי כרגע, וזו רק ההתחלה. כבר שנים שאני מתכננת מהפכה, כדי הדברים הפשוטים והנחמדים יפסיקו להיות כל כך מביכים.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית?
ימים יגידו. יכול להיות אפילו שזה בכלל לא היה טיפשי.

– איך היית משפרת את העולם ?
נתקעתי. אין מילים בפי. גדול עליי. יש לי הרגל מגונה לדבוק במה שיש.

– איפה תהיי עוד 10 שנים ?

לפני 10 שנים לא העליתי על דל שרעפיי שאי פעם אעשה מוסיקה. אני מקווה שעוד עשר שנים, אחרי כמה גראמי'ז טובים, ועוד כל מיני גוּדי'ז בלתי צפויים, אגשים חלומות שטרם נודעו לי. ואפילו יותר.

– נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה
ש: ד"ר האוס או אלן שור?
ת: שאלה ממש טובה, עליתְ עליי לגמרי. אני סאקרית מובהקת של הליברל הרדיקל, בעל הרוח החופשית והמוסר העליון, האמיץ והפראי, המשכיל והמבריק, ומאוד אדיב בדרכו. אני מכורה לשתי הסדרות. בלב כבד, אני בוחרת בד"ר האוס. כי בסוף הכול נגמר בסקס. ואפשר גם לפתור את זה בפרק משותף של עימות צמרת בין הדמויות. או, כדי למנוע חיכוכים מיותרים: גר'י סיינפלד.

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
יוסף אל דרור,סייד קשוע, רוגל אלפר, גילי קופטש

Be Sociable, Share!

• 
• 

 שלח פוסט זה במייל

 הדפסת פוסט זה

(1 הצבעות, ממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...