השאלון The Questionnaire

כתיבה ועריכה: סיני גז By Sinai Gez

השאלון עם דפנה טלמון / מאת: סיני גז

מאת • 6 בינו, 2009 • קטגוריות: אינטרנט, אמנים, השאלון, צלמים, שאלונים נוספים
dafna-talmon

"השראה מביאה השראה. כשאני בתוך השראה, אני מתדלקת את עצמי בעוד השראה"

– מה את עושה בימים אלה ?
עובדת על פרויקט "מרכיבים" – מאז שהתחלתי להרכיב את המשקפיים החדשים והענקיים שלי, של oliver peoples, החלה התעניינות ואנשים פשוט ביקשו למדוד אותם. אני התחלתי לצלם – כקוריוז וכך החל פרויקט "מרכיבים" markivim.com. לאחר שצילמתי מאות – אמנים, שחקנים, זמרים, חברים, מכרים, משפחה ובעלי חיים. אני עומלת על השלב הבא – על התערוכה "מרכיבים", ביחד עם האוצרת מורן שוב והמעצבת פזית בנימין, וממשיכה כל הזמן לצלם אנשים המרכיבים את המשקפים שלי. בנוסף, כמי שמרכיבה משקפיים מאז כיתה א', אני רוצה לחבר את פרויקט "מרכיבים", לתרומה לנזקקים – "מרכיבים את זה הלאה". בשלב זה אני תרה אחר חסויות לפרויקט ותמיכה, על מנת לקרום לו עור וגידים. בנוסף מחפשת את הגופים שיעזרו בחיבור לתרומת משקפיים לנזקקים.

בלי שום קשר לפרויקט שלי, אני עורכת תוכן באתר בנק גדול, כן כן, שלי השורה, "שלום X, יתרתך עומדת על… " רק שאין קרדיט על הפתקים בכספומט. ובכל זאת, התגלגלתי מ-ynet, קצת תחקירנות, ע. דוברות ב"תנו לחיות לחיות", אל הקפטיליזם, אני זונת תוכן, עם סרסר תוכן (להלן חברת כוח האדם המעסיקה אותי), הציפור הכי צבעונית שנראתה במסדרונות הנהלה ראשית של הבנק.

– מהו האירוע שהשפיע עלייך יותר מכל?
תאונת הדרכים. עוד לא יודעת איך.

– מה מעורר בך השראה ?
השראה מביאה השראה. כשאני בתוך השראה, אני מתדלקת את עצמי בעוד השראה, התלהבות כחומר דלק, משק אוטארקי במעגל סגור. אי אפשר עלי.
וגם כמובן, נינה – הכלבה השחורה הקסומה שלי, נסיעה למרחקים, מרחבים, ביקור במקומות לא מוכרים, נופים, ריחות, צבעים, צלילים, חופש. הכל חוץ משגרה משמימה.

– מהו הצליל האהוב עלייך ?
ציוץ ציפורים, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. כשאני מטיילת עם נינה השחורה והיפה בכלבות, ברחבי תל אביב, נדיר לשמוע אותן מתעוררות בקול ציוץ נפלא. זה מיד מזכיר לי את ילדותי. לקום בשמחה רבה. בילדותי אבא היה מעיר אותי ואת אחותי בשירה אדירה "בוקר טוב דפנתי, בוקר טוב אפרתי בוקר טוב בוקר טוב" ומאז צלילי בוקר מאושרים ושמחים הם האהובים עלי. שירה וציוץ ציפורים. תמים משהו.

– איזה משפט שינה את חייך ?
"היתה לך תאונה, תהיה לך תאונה, את בתאונה", "את בתאונה, היתה לך תאונה, תהיה לך תאונה"- כל הזמנים התערבבו זה בזה, כמו באטיק גריידפול דדי של שלושת הזמנים. כשהם מסורגים אלה באלה. ואני יודעת שהכל בסדר. הכל יהיה בסדר. ההכרה אבדה. אני שכובה על הכביש. יותר מזה אני לא יודעת כלום. המשפט הזה, ששמעתי, רגע לפני הכלום, במהירות של סוף הבטרייה, ליטרלי שינה את חיי.

– מהי התמונה שהשפיעה עלייך יותר מכל?
צרובה בראשי תמונה מביקור סאדאת בארץ. הייתי קטנטנה. עמדנו אני, אחותי והוריי, בשכונה ה' בבאר שבע ליד מעבר החצייה, באיזה שהוא שלב עברה המכונית. אני זוכרת את זה. השלום הוא לא קלישאה עבורי אני באמת שואפת ומצפה בכל יום לפריצת הדרך המחשבתית, לחינוך, התקדמות, פתיחות. קצת תמימה במידת מה, אבל משתדלת.

– מהו המאכל האהוב עלייך ?
שוקולד, אבל "שוקולד זה לא אוכל". השאלה קשה. מאוד קשה. השבוע שאל אותי רן יניב הרטשטיין, "את בכלל אוכלת?" אין לי בסדר יום זמן המוקדש לארוחות וכך יוצא, שממש ברגע האחרון, לפני שמגיע גל מיגרנה רצחני, אני "דוחפת" מה שאני רק מוצאת. בדרך כלל במקרר אצלי אין כלום, ואני אוהבת לאכול, דיסוננס צורמני. אם ככה, אני מזמינה אתכם להזמין אותי לארוחת ערב. אני אוכלת הכל, אולי חוץ מרגל קרושה. הריר הזה נראה לי תוקפני מדי.

– אם היית קוראת מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
שלי. לעזאזל, שמישהו יביא את המנואלז של החיים שלי. לכל טרנזיזסטור מעפאן יש הוראות הפעלה, ורק אצלי יש מכונת כביסה של מחשבות, נמצאת בסחיטה כל אימת שאני ערה. אבל אני בקושי מצליחה לבודד אחת לנחמה.
ואת של נינה הכלבה שלי, היא בטח היתה אומרת לי "תגידי, יה מטורפת, את חושבת שכולם אנרגטיים כמוך, אני רוצה קצת לנוח, במקום לרוץ איתך ממקום למקום". טוב נו, אני בטוחה שלא כך, אבל באמת שאני מאמינה לפעמים שאני מבינה אותה לחלוטין ושאחנו מדברות ללא שפה. היא אצלי 9 שנים. ההיכרות ביננו מדהימה.

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
מאז ילדות שיחקתי עם "מג'יק סטיק". היה לי מקל כזה מיוחד צבוע ומגולף, ואיתו היינו משחקות אני ואחותי. ממש דאג וטוני או גבי ודבי.
הייתי רוצה לעצור בוודסטוק תחילה, לשיר, לרקוד, להרגיש, להאמין, לשמוח ולהיות נערת פרחים.
בעתיד. בטח בעתיד. לגלות שעד שהגענו לשם, גמרנו עם השטויות, עם האמונות המטורפות שגורמות לנו לצאת למלחמות מיותרות. שפתרנו את בעיית זיהום האוויר, ההתחממות הגלובלית, שהעולם פועל כמקשה אחת, שישנם יצורים חלליים שאיפשרו זאת עם תבונה מתקדמת. שקצת סובלנות ולימוד הצילה את העולם. שהשארנו לנו ולדורות הבאים עולם יפה אחרי הכל.
הייתי רוצה לגלות ארצות – את העולם החדש. להפליג יחד עם מגלי העולם, ולהגיע ליבשת חדשה. להתחיל הכל. לגלות, לחקור, שבטים אותנטיים, בעלי חיים, נופים. לשרטט את המפות הפיזיות של העולם החדש.

– עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
רוצה לעבוד עם גאון, מהיר, יצירתי, מטורף חסר תקנה, עם מעוף ודמיון נטולי גבולות – ממתינה להצעות.
הייתי רוצה לעבוד בבדיוק באופן הזה עם עצמי ולהצליח כלכלית להגשים, לחלום ולהגשים. הכי רחוק.
חוכמה, מהירות, יצירתיתיות ומעוף כל כך מושכים אותי.
ועם רגליים על הקרקע, קלישאי ככל שיישמע, הייתי רוצה לעבוד עם הצלמות נאן גולדין ואנני ליבוביץ. הן מדברות בשפה מוכרת לי כל כך, ומצד שני כל כך לא.

– מהם אתרי האינטרנט והבלוגים (מלבד אלה שאתה לוקח / לקחת חלק בהם) האהובים עלייך ?
מאיזה שהיא סיבה, אולי היסטורית, ynet עדיין דף הבית. עבדתי שם חמש שנים, החל מטרום עליה לאוויר, בשלהי 99, דילגתי שם בין האינדקס – כשעוד היתה המצאה כזו, ערוץ התיירות והאסטרולוגיה. משם אני עוברת ל-nrg. את "הארץ" אני פוקדת לפעמים בסופש וכן את "טיים אאוט". אחר כך מגיע תורו של time killer number one- פייבסוק, אין לי מושג מה אני עושה בו, אבל הזמן עובר שם יופי. בעיקר אני בודקת מה סימנתי שאני רוצה לעשות.. ומגלה שפספספתי.
את "באופן טבעי" פקדתי לא מעט בשנים האחרונות, דעך לי.
אחר כך אני מתרוצצת אסוציאטיבית מתחנה לתחנה מלינק ללינק, ללא מסלול קבוע של בלוגים או אתרים. תרה אחר מידע, תמונות, מידע, תמונות. אין לי אף אתר שהוא must חוץ מהפליקר שלי.

– מה מוציא אותך מדעתך ?
איטיות, טמטום, חוסר כבוד, שקרנים, והשילוב של כל אלה הוא המרתיח ביותר.

– מה מצחיק אותך ?
הכל. כל הזמן.

– מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
שתיתי מים מה"ניאגרה" בשטח מפורז בין פרו לצ'ילה באמצע הלילה, ברור שהרתחנו אותם.
התמקחתי עם טייס טיסת מטען על מחיר הטיסה לבוגוטה מעיר הגבול בלב האמזונס, לטיסיה. ולבסוף טסתי בין דגים קפואים. העלו ארבעה לטיסה הזו, אחד ישב ליד הטייס, אחד בכיסא במעבר, אחד בשירותים והרביעי והאחרון התחלף עם כל היתר. הטיסה החלה אי שם בג'ונגל והסתיימה בבוגוטה, היה קפוא ומסריח מהדגים.

– מה מביך אותך ?
כשנותנים לי מחמאות . … אני מסמיקה כמו ילדה.
אני. לפעמים אני כל כך בוטה, שאני מצליחה להביך אפילו את עצמי.
אם מישהו מתחיל איתי, אני נבוכה ונאלמת דום.

אבל יותר נכון יהיה לשאול מה יביך אותי? הדבר המביך האמיתי עוד לא התרחש, והוא כבר מאוד קרוב. "שיחקתי" אם ניתן לקרוא לזה כך, בכמה סצינות בסרטם הבא "השקר הגדול" של ירמי קדושי וימין מסיקה. שלושת ימי הצילומים תועדו והם בפליקר שלי… לדעתי כשהסרט יצא לאור, אבין מהי מבוכה אמיתית.

– מהו הסרט שהשפיע עלייך יותר מכל ?
"איש נשך כלב"
ראיתי את הסרט הזה כמה פעמים לקראת סוף התיכון, בסינמטק. חייבת לציין שבפעם האחרונה, הנפש שלי כבר התעצבה למקום הרגיש בו היא מצוייה כיום ולא עמדתי בחלק מהסצינות.

איך השפיע? מקווה שלא אדע לעולם. אבל זה היה הסרט הציני, המטורף והכי חזק שראיתי. אם למישהו יש עותק, אשמח לבוא לראות.

– מהו האלבום או השיר שהשפיע עלייך יותר מכל ?
פלונטר של פורטיס. מיד הזדהתי עם האנרגיה זו. הטירופת. והבנתי שאני לא לבד. יש לי אותו בתקליט ובסידי וגם על המחשב. היום כמעט לא שומעת אותו ודווקא "ניצוצות" של ברי סחרוף ופורטיס הוא האהוב עלי. בטירונות בנח"ל, בשבוע שטח, אני זוכרת את עצמי בין הגבעות שרה את השיר.
tangerine של לד זפלין. שיר קסום ונעים כל כך. מאז התיכון אני מתרגשת בכל פעם שאני שומעת אותו. מהתקליט השלישי שלהם.
"את ואני" של מרסדס בנד, שיר אהבה קסום, ישראלי ציני, וגם כל כך של פעם. "ליד המתנס נטקוף קצת שסק", אין דברים כאלה כבר. בנסיעות לילה בתאילנד לפני ארבע שנים, השיר התנגן לי באוזניים, באוזניות. בכל פעם מיררתי בבכי. של התרגשות.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
קפצתי מגובה קומה בימי בית הספר היסודי, נקעתי את הרגל.
במהלך השירות הצבאי בהיאחזות, היתה לנו פינת חי. בוקר אחד גיליתי כשהגעתי כי אחד האווזים שוכב מת. מיד, הבאתי אותו לקבורה כשרה, כדת משה . וכו.. אולם, לצערי, הוא אמנם לא נושא מחלות כמו כלבת, אבל התן שאולי טרף אותו היה אולי נגוע וכך עשיתי את דרכי לירושלים לקבל זריקות כלבת, מאזור יריחו, כמה וכמה פעמים. לא יודעת איך הייתי עושה זאת אחרת, אבל בשביל אחת שפוחדת פחד מוות מזריקות, זה היה באמת מטופש.

– איך היית משפרת את העולם ?
אם הייתי יכולה, לשנות את השיטה, את החינוך. לעודד את המחשבה כעל עולם אחד, לחנך אחרת לשיוויון. לשנות את מיקומן של הדתות בעולם ולהעצים את בני האדם באשר הם. לעודד אהבה לבני אדם, וכמובן לחלשים וביניהם בעלי החיים.

– לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
מג'יק סטיק, מצלמה מעולה ומשאלה שהיא אינסוף משאלות (נו זה מילדות כבר איזו ברירה, ולא מדובר בגרידיות אלא על פתיחת אופציות לשינוי עצום) כדי להביא שלום עולמי, לבטל את הרעב באפריקה וכל משאלה אחרת שמלכת יופי ממוצעת מבקשת עבור עצמה ועבור העולם, כשכתר במשקל 2 טון מונח לה על הראש. אני לא רק חכמה.

– מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
גורים. יש בחורות שמחסירות פעימה כשעובר תינוק מנוזל ברחוב. אצלי זה אחרת. מצעד התינוקות יכול לשעוט ברחובות עם העגלות המפוארות שלהם אבל גור כלבים אחד שיצעד עם הליכתו המהוססת והגמלונית, יוציא ממני צוויחות, קולות לא ברורים, צחוקים ודמעות של אושר. אין מאושרת ממני כשאני רואה גור כלבים. העולם עוצר, ואני רואה את היצור הפרוותי הנימוך צועד אלי מהוסס חייכן וביישני. אלוהי.

– איפה תהיי עוד 10 שנים ?
בתנועה. האנרגיה הזו לא נפסקת היא רק מתעצמת, משתבחת. אני נעה ונדה ברחבי העולם. מצלמת עם המצלמה המעולה שלי. בין ארצות, תרבויות, נופים, בעלי חיים. חיים אותנטיים יותר. צלמת נשיונל ג'יאוגרפיק. אה וגם, יש לי בן זוג. חבר אמיתי. שנינו בנסיעות. מצלמים, חוקרים, מגלים, נהנים, חברים . ט.ל.ח

– נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה.
אם אפשר היה לוותר על אחד מהשניים, על מה היית מוותרת – אוכל או שינה?
ברור ששינה. 24 שעות ביממה כל כך לא מספיקות לי. שנים אני שואלת את השאלה הזו. את עצמי ואת הסביבה. מנסה להבין איזה סוג של אנשים היו מוותרים ועל מה מהשניים. אני אוהבת לאכול. אני ישנה רע וזה תמיד נראה לי בזבוז זמן. אני מכריחה את עצמי ללכת לישון, רק כי חייבים לישון. הייתי רוצה לבטל את הצורך הזה ולעשות כל כך הרבה בזמן שיתווסף לי.

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
סבתא לאה ז"ל, סבתא של אבא שלי, שהיתה אישה מדהימה וחייתה חיים מלאים כל טוב, ושונים כל כך ממה שהיה נהוג באותה עת. נולדה בשלהי המאה ה-19, הוריה היו רופאי הברון רוטשילד, בילתה בקונגרס הציוני בבאזל, למדה בסורבון בצרפת שני תארים בגיאוגרפיה (כמוני) ושני תארים בביולוגיה, היתה המגישה הראשונה של קול ישראל והתאלמנה בגיל 36.

אסוציאציות

-אהבה– מתאהבת סדרתית
-אלוהים– אנרגיה
-מוות – דקי, בגיל 16, המתת חסד
-כתיבה
– כן. פעם יותר, היום מעט מדי
-טלויזיה– ערוץ שמונה לפני השינה
-ישראל– הלא-שלמה
-משפחה– +כלב
-תהילה– בעזרתה לעשות שינוי
-אושר – אמן
-פוליטיקה– לא
-עבודה– עוגן בתוך הסערה
-סקס, סמים ורוקנ'רול – Ian Dury
-ילדות– פיטר פן
-אינטרנט– מכורה
-משקפיים– מכיתה א
-"מרכיבים" – markivim.com – המשקפים שלי, הפרויקט האינטרנטי, התערוכה שבדרך, התרומה שבצידה. והתמיכה לה אני ממתינה. קוראת לכל מי שמרגיש, שהתחבר ורוצה לתמוך בפרויקט ליצור איתי קשר.
-דפנה טלמון– היפרית, אנרגטית, מצחיקה, חושבת כל הזמן, מצלמת, סקרנית, בלי גיל, ראש יצירתי, עוד לא פרצה, מפעילה טורבינה של חברת החשמל.

דפנה טלמון היא יוצרת פרויקט מרכיבים


 


Be Sociable, Share!
כוכב אחדשני כוכביםשלושה כוכביםארבעה כוכביםחמישה כוכבים (4 הצבעות, ממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כתיבה ועריכה: סיני גז
צור קשר עם המחבר | כל הרשימות מאת

24 תגובות »

  1. את דפנה מהבנק?

    תגובה

    דפנה Reply:

    הממממ מ מ מ מ

    תגובה

  2. 🙂

    תגובה

  3. נבלה! מה עם "בוקר טוב עדילי"????!
    תמצאי במה פומבית להתנצלות!!

    תגובה

  4. דפנה טלמון מוכשרת שיא, יצא לנו להיתקל בה פעם בג'קוזי מלהט והיה נעים (חוץ מעור ברווז)

    תגובה

    דונלד Reply:

    "מה, אני גוּפּי?"

    תגובה

  5. הטריילר ממש עושה חשק. נראה לי שזה יהיה שובר קופות ואת תהי כוכבת! חוץ מזה ענית ממש יפה. אני גאה בך.

    תגובה

  6. "בוקר טוב עדילי.. בוקר טוב בוקר טוב"
    עד שהעירו אותך, אני כבר הייתי בצבא!!

    תגובה

    עדי טלמון Reply:

    זה שקר גס!! לא אשכח ולא אסלח!

    תגובה

  7. זו היא! זו דפנה מהבנק!

    מה עושים בשאלונים כאלה אם הסרט שהכי השפיע עלייך הוא אלדין?

    תגובה

    hasheelon Reply:

    כותבים "אלדין" ?

    תגובה

  8. איזה יופי
    לא ידעתי שאת כזאת.
    מקווה שתסמיקי

    תגובה

  9. הכל בסדר, חוץ מהקטע עם התאונה: די כבר, צאי מזה!

    תגובה

    דפנה טלמון Reply:

    יוצאת!!! תאמין לי! בעבודה!
    מי אתה ?

    תגובה

    hasheelon Reply:

    כן , מה העניין עם התאונה הזו ?

    תגובה

  10. עדיין לא שוכח שלקחת אותי להלוויה של סבתא לאה. היה לגיטימי שיא

    תגובה

    דפנה טלמון Reply:

    היה מת להיות בהלוויה של סבתא לאה. אפילו אני לא הייתי… הייתי בפרו.
    אבל אני לא הייתי בהלוויה של סבתא של רון.. אמרו לי להישאר בבית עם הקביים 🙂 כאלה פולנים.

    תגובה

  11. וידוי. תקופה מסוימת הייתי האגן של דפנה טלמון
    והיא כבר עובדת עם גאון – ירמי קדושי, מדובר בדמות בעלת נוכחות קולנועית על זמנית, שארם, כריזמה, מבע. נפל בחלקה זכות גדולה להתחכך עם אינגמר ברגמן של הקופים

    תגובה

  12. זה אתה הרמוס פוביס שלי? מגניב!
    אכן נפל בחלקי… היה אחלה.

    תגובה

  13. מה זו התגובה הקמצנית הזו? התחלת לפתח גינונים של כוכבת? יאללה יאללה

    תגובה

  14. […] דפנה טלמון, מתוך פרויקט […]

  15. דפנה, את גדולה, אחלה פרוייקט, הרבה בהצלחה בהמשך.

    תגובה

  16. […] […]

  17. דפנה בהצלכה. פריויקט ממש טוב

    תגובה

הוספת תגובה