השאלון The Questionnaire

כתיבה ועריכה: סיני גז By Sinai Gez

השאלון עם אורי ברוכין / מאת: סיני גז

מאת • 30 בנוב, 2008 • קטגוריות: אינטרנט, אנשי פירסום, בלוגרים, השאלון, שאלונים אקראיים

"משפט שחזרתי ושמעתי בשלבים שונים בחיים שלי - 'אתה לא דוגמא לשום דבר'"

צילום: תום בירקט

– מה אתה עושה בימים אלה ?
סוגר שלוש שנים בלונדון מאז שחזרתי הנה לסיבוב שני. עובד כאסטרטג המותג של סוכנות המיתוג Brandinstinct בלונדון, לאחרונה: אריזות תה אנגלי-אוקראיני, אתר אופנה רוסי, טלקום מזרח-תיכוני, פורטפוליו כרטיסי אשראי לבנק הונגרי. מלבד זה ממשיך להפעיל את רשימות יחד עם חברי לקונספציה אילן גליני וירדן לוינסקי, מתכונן לשתי הרצאות על קומיקס ועוד אחת על שיווק בעת הביקור בארץ סביב חנוכה, משתדל לחזור לפרסם יותר בבלוג המקצועי שלי ובבלוג "הקולקטיב", מבזבז הרבה יותר מדי זמן בבלוגים של אופנה ובאי-ביי, מסיים קורס מבוא לתיאטרון בובות.

– מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכל?
מותו של סבא שלי, ברוך ברוכין, שהיה בסך הכל בתחילת שנות השישים שלו. הייתי בן תשע בערך, ולרעידת האדמה שזה חולל בחיים שלי ושל שאר המשפחה היו השפעות מרחיקות לכת שימשיכו להדהד עד אין דור.

– מה מעורר בך השראה ?
לונדון, המשפחה שלי. הקונפליקט בין השניים הוא שברון לב יום יומי.

– מהו הצליל האהוב עליך ? מלמולים של תינוקות, גשם זלעפות על גג וחלון בית חמים, הגלים בים של חורף, מעיינות מפכים.
אין ספק – מים רבים לא יכבו את הבקלאווה. כמה יונגיאני מצידי.

– איזה משפט שינה את חייך ?
משפט שחזרתי ושמעתי בשלבים שונים בחיים שלי – "אתה לא דוגמא לשום דבר."
וגם המילה "כן".

– מהי התמונה שהשפיעה עליך יותר מכל?
קשה לי מאוד לבחור בין עולמה של כריסטינה של ווית' שעושה לי סלט פנימי של תיאוריה והזדהות יתר.
בין גן עדן של יאן ברויגל האב, ומגדל בבל (הקטן) של פיטר ברויגל האב שהיו נגד עיני שנים בחדרי ילדותי ונעורי וסמנו את גבולות הקוסמולוגיה שלי כאתיאיסט בהתהוות.
ובין ניוטון של וויליאם בלייק, בתור בחור פרובלמטי בעולם אוטומטי. אם תלחץ אותי לקיר אני אבחר בבלייק, לא – בווית', אממ. אוף.
יותר קל עם תצלומים – עבודה של ג'ף וול בשם "משב רוח פתאומי" שהיא תמצית ספר קהלת בתמונה אחת.

– מהו המאכל האהוב עליך ?
מוס שוקולד מעולה. מממ.
אני אוהב אוכל משובח מכל הסוגים מסטייק ועד סושי, וגם חובב ג'אנק לא קטן (שאוורמה, בורקס, נקניקיה בלחמניה, פיצה)
ובעיקר בהתחשב בזה שכמו בתחומים אחרים, גם החך שלי הבשיל מאוחר, כך שיש רשימה ארוכה מאוד של מאכלים שהתחלתי לאכול רק בשנים האחרונות והפכו אהובים מאוד: יין, פירות ים, דים סאם, סושי, סלטים שמשלבים פירות עם עלים. אבוקדו, חצילים, ארטישוק, תאנים – רק בשנה האחרונה, בעצמי קשה לי להאמין.

– אם היית קורא מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
לורי אנדרסון, לואיס קרול, אלן מור

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
רנסנס, בגלל דה-ווינצ'י. בעשורים של המעבר בין סוף המאה ה-19 לתחילת ה-20,: לקבל בראש עם כולם את  פרויד, ניטשה ודארווין (וקרול, ובארי, וקפקא וראסל ועוד ועוד) (אבל בלי המלחמות, אם אפשר). ובעתיד.

– עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
עם לורי אנדרסון בתפר בין תקופת המולטימדיה לתקופה הנוכחית. נראה לי שהיא האישה שהשפיעה על חיי הכי הרבה חוץ מאמא שלי, שאתה כבר עבדתי.
ועל תכנית הטלוויזיה "המופע של סיד סיזר" בתקופה שבצוות היו מל ברוקס, וודי אלן וניל סיימון (בפאקינג מקביל).

– מהם אתרי האינטרנט והבלוגים (מלבד אלה שאתה לוקח חלק בהם) האהובים עליך ?
Aldaily.com (שזה כמו לבקש מהשד של שלוש המשאלות, משאלות בלי הגבלה)
http://www.aldaily.com/

דיינה בויד
http://www.zephoria.org/thoughts/

סרטוריאליסט
http://thesartorialist.blogspot.com/

והפיד של צ'ארלי ברוקר באתר הגרדיאן

בישראל – דרור פויר, יואב קרני, יגאל סרנה, צבי גיל, נעמה כרמי, והסיפור האמיתי והמזעזע של.
זה רק קצה הקרחון. בקורא הרסס שלי יש ארבע ספרות של פוסטים שלא נקראו בכל רגע נתון.

– מה מוציא אותך מדעתך ?
טיפשות, רשעות, צרות אופקים, נוקשות ערכים

– מה מצחיק אותך ?
מזל שלא שאלת "מי" כי זאת רשימה ארוכה מאוד מאוד. "מה" – המשפחה שלי, אנושיות, ושאר דברים עם היגיון ואיגיון משל עצמם. וגם שנינות אמיתית (לא הסוג הנפוץ) – זאת שמחברת בין חוכמה עמוקה וצחוק גדול, ואם אפשר – עם מנה גדושה של חמלה.

– מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
בסוף 2000 חזרתי מטיול לסן פרנסיסקו עם החלטה שאני רוצה לנסות כמה שנים של קריירה בחו"ל. ובערך חודשיים אחרי זה עבדתי וגרתי בלונדון. לבד. הייתי בן 26, וזאת הייתה בסך הכל הפעם השלישית שיצאתי מחוץ לגבולות ישראל.

– מה מביך אותך ?
מחמאות בפנים, ואם הן נשמעות כנות – עוד יותר.
כשלא מבינים אותי ונעלבים – התחושה הזאת של "רגע, רגע, רגע, אבל, אבל, אבל אני בכלל לא…"

– מהו האלבום או השיר שהשפיע עלייך יותר מכל ?
היחידאיות של השאלון הזה מאוד קשה, בעיקר למישהו עם נטייה לעשות רשימות כאלה בראש.
דברים כאלה הם מאוד תקופתיים. שירים, בעיקר, יכולים להיות אצלי, גם היום, משהו שהופך להיות המנון למשך שבועיים, והוא לא פחות משמעותי מכל אלבום שליווה אותי שנתיים בתיכון, נגיד.
אבל נזכיר את השיר absolute beginners של דיוויד בואי, ואת האלבום big science של לורי אנדרסון.  בעבריים – שבלול ותמוז.
יותר לאחרונה רג'ינה ספקטור והמתח בין hotel song ל- ode to divorce שלה.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
הלוואי שזה היה קורה רק פעם אחת ורק בתחום חיים אחד, אבל – להתמסר בקלות רבה מדי בלי שום גבולות, ללכת לאיבוד, ואז לא לדעת להיפרד.

– איך היית משפר את העולם ?
מביא לקץ הפטריאכליה. גם זאת שמגיעה בהפוכה מהצד של הפמיניזם השמרני. ובכלל – מגביר את מינון הבלבלה בתחום תפקידי מגדר באוכלוסיה.

– לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
לעולם – שלום, רווחה ואיכות סביבה בת קיימא.
לעצמי – נעורי נצח בבריאות לי ולקרובים אלי, חופש ממצוקה כלכלית ופנאי אינסופי.

– מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
דחיינות

– איפה תהיה עוד 10 שנים ?
אין לי מושג, אבל לפי מה שהיה עד עכשיו, אני בטוח שאם מישהו היה יכול להגיד לי, הייתי בטוח שהוא צוחק עלי.

– נסח שאלה שהיית מעוניין לשאול את עצמך וענה עליה.
ש: "אולי די?"
ת: "אני משתדל, בנאדם, אני משתדל."

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
ריאלית – דורון רוזנבלום, עוזי וייל, אתגר קרת, שירה גפן, נורית זרחי, אורלי קסטל בלום.
בפנטזיה – צ'ארלי ברוקר, אדי איזרד, סטיבן פריי, צ'ארלי קאופמן, ג'ונת'ן לת'ם, ניסים אלוני, חנוך לוין, לורי אנדרסון, יונה וולך, דאגלס אדמס, קורט וונגוט, וכמה מהאקסיות שלי. ושוב, כמו בכל נקודה בשאלון הזה שיש בה רשימה, היית יכול לעמוד ולהמשיך את הרשימה במשך דקות ארוכות. המוח הימני שלי טוב בליצור קישורים, לא בלחרוץ בין אפשרויות. בחירה זה רע, גם-וגם זאת ברירת המחדל אצלי.

אסוציאציות

-אהבה
חסד, תקווה

-אלוהים
אין, ואם יש הוא בריון קטנוני. (הגדרה של מארק טווין נדמה לי)

-מוות
זמן (יש/אין)

-כתיבה
קשה

-טלוויזיה
רעש לבן (עוד בבקשה)

-ישראל
מולדת אכזרית

-לונדון
מאהבת אכזרית

-משפחה
טרגדיה קומית

-פוליטיקה
ייאוש, שממה

-עבודה
פרנסה

-סקס, סמים ורוקנ'רול
נעצר אחרי הראשון, מפצה בהתאם

-ילדות
שבריריות

-אינטרנט
אובססיה

-רייטינג
פרדוקס: קללה תרבותית שמייחלים לסופה, כל עוד הסוף הזה ידלג עלינו ו/או על מי שנבחר.

-marketing babylon
דחיינות, באמת כדאי שאני אעבוד על איזה פוסט במקום לענות על השאלון.

אורי ברוכין
סקרנות
(או מה קרה לילד שנדרס בחול החם?)

אורי ברוכין חי בלונדון ועובד כיועץ לאסטרטגיה שיווקית, בפרויקטים בתחום המותג וחווית הלקוח. מפעיל את הבלוג marketing babylon (גם בעברית). ברוכין שותף במספר פרויקטים ברשת ביניהם: הקולקטיב, רשימות וקונספציה.

Be Sociable, Share!
כוכב אחדשני כוכביםשלושה כוכביםארבעה כוכביםחמישה כוכבים (אין הצבעות)
Loading...
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כתיבה ועריכה: סיני גז
צור קשר עם המחבר | כל הרשימות מאת

5 תגובות »

  1. […] אורי ברוכין מתארח בשאלון […]

  2. […] לשום דבר'" נכתב ב: נובמבר 30, 2008 מאת hasheelon אורי ברוכין מתארח בשאלון http://hasheelon.com/2008/11/30/uri-baruchin/ צילום: תום […]

  3. השאלון עם אורי ברוכין…

    אורי ברוכין מתארח בשאלון
    http://hasheelon.com/2008/11/30/uri-baruchin/

  4. […] מחפש תשובות, לפעמים מוצא 15:01 05 בדצמבר 2008 מאת אורי לפני בערך שבוע, הצטרפתי לרשימת האנשים שענו לשאלון של סיני גז. […]

  5. […] "'מי שמשקר לי נמחק מחיי. מוחרם. לא סולח לו'–ארז קליימן", "'משפט שחזרתי ושמעתי בשלבים שונים בחיים שלי – 'אתה לא דו

הוספת תגובה