השאלון The Questionnaire

כתיבה ועריכה: סיני גז By Sinai Gez

השאלון עם דן בורנשטיין / מאת: סיני גז

מאת • 17 בנוב, 2008 • קטגוריות: אינטרנט, בלוגרים, השאלון, סופרים, עיתונאים

"בישראל מסוכן להתנבא, אפילו בקשר למה שיקרה עשר שעות קדימה"

– מה אתה עושה בימים אלה ?
– שואל את עצמי איפה, מתחת לערימת העבודה, הלימודים והפעילויות הספורטיביות המעיקות, נמצא הזמן שאותו אוכל להקדיש לספר שעליו אני עובד. ברור לי שסדר העדיפויות הנכון צריך להיות כזה: 100% מהזמן שלי לכתיבה, ו-100% מהזמן של מישהו אחר לדברים האחרים שמוטלים עליי. אני מחפש מישהו שיסכים לעשות אותם במקומי.

– מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכל?
– הזריחה של היום בבוקר. לא משנה באיזה יום מדובר, העובדה שהיום המסוים הזה התחיל עשויה בהחלט להיות האירוע המרכזי בחיים.

– מה מעורר בך השראה ?
– קולנוע, כשהוא במיטבו, מעורר בי הרבה השראה. וזה דווקא למרות שאני מאמין, עם כל האהבה שלי אליו, שמבחינה אמנותית הוא לא מגיע לקרסוליה של הספרות. לעומת זאת, הוא כן מעורר את הרגשות הנכונים לכתיבה, יחד עם הרבה רעיונות, שנולדים מתוך התקוממות נגד ביצוע כושל של רעיונות אחרים.

– מהו הצליל האהוב עליך ?
– ציוץ של ציפורים על רקע שקט מוחלט, עדיף ביער כלשהו, עדיף בחורף.

– מהי התמונה שהשפיעה עליך יותר מכל?
– זאת בטח היתה התמונה המי-יודע-כמה שצילמתי, בימים שחשבתי שאני רוצה להיות צלם כשאגדל. התמונה המי-יודע-כמה היתה זו שבה איבדתי את החשק, ועברתי לעשות דברים אחרים. היום אני ממש לא אוהב צילום, גם לא כשאני בתפקיד הצופה.

– אם היית קורא מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
– אתה אלה של האלטע-זאכן שעובר אצלי ברחוב בכל יום בשעה 9:00 בדיוק, ולא מתעייף מלחזור שנים על אותה קריאה צורמת ודקה, במקום להקליט אותה פעם אחת ולהשמיע את ההקלטה. אני מת להבין מה עובר לו בראש.

– אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
– הייתי נוסע להודו של לפני 2,500 שנה, אל הימים שבהם סידהרתא גוטמה (הידוע בכינוי בודהה) הסתובב בדרכים, פגש אנשים ואמר להם דברים חסרי-תקדים על עצמם. היה יכול להיות מעניין לעמוד מהצד ולראות איך אדם אחד מעז להשמיע אמיתות חריפות כאלה בחברה מסורתית ושמרנית כל-כך, ואיך הקהל שלו מגיב. בעצם לא חייבים לנסוע לעבר הרחוק, כי גם היום, כשכולם נורא "רוחניים", מעטים מאוד שומעים כהווייתם את הדברים שהוא אמר.

– עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
– עם פרופ' יעקב רז. כשהוא מדבר על דברים שקרובים ללבי, כמו התרבות היפנית או הבודהיזם, אני מרגיש שהוא מצליח לתפוס בידיים חשופות את עצם העניין. בין אם ככותב או כמרצה, הוא תמיד מזכיר לי מחדש למה אני אוהב את מה שאני אוהב.

– מה מוציא אותך מדעתך ?
– אידיאליזם, במיוחד כשהוא מופיע בצורה של אידיאולוגיות ממורמרות, מתנשאות וכעסניות, שלא מטילות בעצמן שום ספק אבל מטיפות מוסר לכל השאר. האידיאליזם הוא הסכנה הגדולה ביותר לשלום העולם, כי הוא מתיימר לתקן אותו מבלי להבין שהוא-עצמו חלק ממנו, כלומר חלק מהבעיה.

– מה מצחיק אותך ?
– אם הכוונה ב"מצחיק" היא "לא רציני" או "אבסורדי", אז כמעט הכל. לפעמים אני פשוט הולך ברחוב, מסתכל על מה שקורה ואומר – זו פשוט קומדיה. על חשבוננו, ובכל זאת, קומדיה.

– מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
– התחלתי ללמוד יפנית לפני כמעט שנתיים, בלי לדעת כמה גדולה המשימה שלקחתי על עצמי. אני שמח מאוד שלא היה לי שכל לברר מראש למה אני נכנס, כי זאת שפה אינסופית – גם בסיזיפיות וגם בהנאה. עצם הרצון ללמוד אותה הוא כבר יומרנות שלא תתואר: אני מרגיש כמו במערכון ההוא של חנוך לוין, שבו חוליה צה"לית בת שלושה חיילים מרושלים כובשת לבדה את ברית המועצות.

– מה מביך אותך ?
– תחרותיות, באנשים אחרים וגם בי. מביך אותי לראות מהצד אנשים ששקועים כל-כולם ברצון עיוור להביס אדם אחר. אני משתדל מאוד להימנע מכל נפילה לרגש התחרותי, כי לא קיים רגש טיפשי יותר ממנו, ולא קיים פרצוף טיפשי יותר מפרצופו הזחוח של המנצח שמרגיש כמו אלוהים.

– מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
– בלי ספק – בחינות הבגרות.

– איך היית משפר את העולם ?
– מגרש ממנו את המין האנושי, שמחריב ומזהם את כל מה שנופל לידיו. אני יכול לדמיין באופן מוחשי ביותר את אנחת הרווחה הקולקטיבית שתישמע כאן אחרי שנעזוב.

– לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
– הייתי מבקש רק דבר אחד: להיות תמיד בריא. עם המשאלות האחרות והרבות אני כבר אסתדר לבד.

– מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
– נראה לי שעל זה אפשר להתוודות באמת רק במחשבות הפרטיות. כשאדם מדבר על חולשותיו בפני אחרים, איכשהו זה תמיד הופך לדרך מפותלת, אבל די שקופה, לתת מחמאות לעצמו.

– איפה תהיה עוד 10 שנים ?
– אין לי מושג. בישראל מסוכן להתנבא, אפילו בקשר למה שיקרה עשר שעות קדימה – הרי עוד מזמן התנ"ך זו ארץ אוכלת נביאיה. וחוץ מזה, לדעתי אין דבר מדכא יותר מאשר לדעת איפה תהיה בעתיד.

– נסח שאלה שהיית מעוניין לשאול את עצמך וענה עליה
– מהי משמעות החיים?
– מתיחה שהצליחה יותר מדי.

– מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
– השכנים שלי. אולי זה יעסיק אותם במידה כזאת שהם יפסיקו לצרוח אחד על השני, ואז אוכל לענות על השאלות בשקט.

אסוציאציות

-אהבה
מילה גבוהה למשיכה מינית. הומצאה כחלק מהסירוב המתמשך להודות שהדחפים שלנו לא נשגבים יותר מאלה של שאר החיות.

-אלוהים
האתאיסט הגדול מכולם.

-מוות
למרות הפחדים, הוא לא יכול להיות כל-כך נורא: 100% מבני האדם בהיסטוריה לא טועים.

-אושר
חומר סינתטי שלא קיים בטבע, וצריך לייצר אותו בעבודה קשה.

-כתיבה
שימוש במילים כדי להביע את מה שאי-אפשר להביע במילים.

-טלויזיה
מכשיר חשמלי אחוז דיבוק.

-משפחה
אנשים שאוהבים אלה את אלה בגלל צירוף מקרים.

-ישראל
חלום שאפילו פרויד לא יוכל לפרש.

-פוליטיקה
צורת אמנות, שתכליתה לגרום לאנשים מהיישוב להרגיש אשמים על דברים שאין להם שליטה בהם.

-עבודה
כלא וולונטרי.

-סקס, סמים ורוקנ'רול
השילוש הקדוש החדש: הטוב, הרע והמכוער. שלוש אובססיות חברתיות שמתנפחות וצוברות מעמד ויוקרה, ככל שמתמעטת יכולתו של האדם העכשווי לסבול את עצמו יותר משתי דקות ברציפות.

-ילדות
עידן ארוך מנשוא של היעדר אישיות מוחלט. כדי להתגעגע לילדות צריך ללקות באמנזיה קשה – הרי כל ילד רוצה רק להיות מבוגר, והוא יודע למה.

-אינטרנט
תחליף-מוח. המצאה נהדרת שעוד תקבור את כולנו.

-רייטינג
השקר הבוטה והמזיק ביותר מבין כל שקרי הסטטיסטיקה.

-דן בורנשטיין
חברו הטוב של הלא נודע.

דן בורנשטיין הוא "סוג של כותב ועיתונאי" כהגדרתו. כותב ב"ידיעות אחרונות", הוציא את הספר "אוטופיית בננות" ומפעיל את הבלוג "ליבריסטאן"

Be Sociable, Share!
כוכב אחדשני כוכביםשלושה כוכביםארבעה כוכביםחמישה כוכבים (אין הצבעות)
Loading...
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כתיבה ועריכה: סיני גז
צור קשר עם המחבר | כל הרשימות מאת

4 תגובות »

  1. גאון!

    תגובה

  2. […] עשר שעות קדימה" נכתב ב: נובמבר 23, 2008 מאת hasheelon דן בורנשטיין מתארח בשאלון […]

  3. […] דן בורנשטיין מתארח בשאלון […]

  4. איך יוצרים קשר עם דן ב

    תגובה

הוספת תגובה